מהלך חיינו נע ומתפתח עם השנים ואנו חווים בו הרבה אירועים חיוביים אך בצדם גם אירועים לא נעימים הגוררים השפעות שליליות. לא אחת אנו נתקלים באירועים לא מתוכננים התובעים מאיתנו היערכות מחדש באופן שלא דמיינו כלל. משברים שונים יכולים לחקוק את רישומיהם במחשבותינו, ברגשותינו ואפילו באישיותנו. לעתים האופן בו אנו מתייחסים לעצמנו משקף את התייחסותנו לעולם שלנו וכך אנו "קובעים" את עוצמת הסבל שאנו חווים ואת יכולת ההתמודדות שלנו במשברים השונים שמתרחשים בחיינו. אנשים במשבר חשים מתח רב. אינם מוצאים שלווה לעצמם אפילו בעשיית הדברים שנהנו פעם. מתקשים להתרכז ולהתמקד בנושא שאינו קשור בהיחלצות מן המשבר. מרוכזים בתוך עצמם ובשאלה כיצד לפעול ומייחלים לפתרון שייגאל אותם מייסוריהם.
משברי חיים יכולים לגרום תופעות דמויות חרדה (ר' על) בכמה מישורים: במישור הביולוגי – כאבים גופניים,הפרעות בשינה (קושי להירדם או שינה מרובה), שינויים בתיאבון (חוסר או עודף), קשיי דיבור, נשימה עפעופים, מתח שרירים גבוה וכיו"ב. במישור הרגשי – תחושת דיכאון, ריקנות וחוסר טעם לחיות, פסיביות וחוסר יוזמה, התפרצויות כעס ואימפולסיביות, ירידה בביטחון העצמי. תחושת כשלון. במישור הקוגניטיבי – הפחתה בריכוז ובמיומנויות החשיבה הזכירה ופתרון בעיות. ראייה פסימית של המצב, היעדר תקווה מספקת לאפשרות של שינוי לטובה, ירידה בערך העצמי. במישור ההתנהגותי - ההפחתה ניכרת של רמת הפעילות בתחום הלימודים והעבודה, הזנחת מחויבויות משפחתיות שונות, הזנחת חברים, אדישות לאפשרויות של בילוי כלשהן. ההתייחסות למשבר כאל 'משבר' ולא כ'חרדה' תלויה בעיקר בחוזק אישיותו של האדם השרוי באותה נקודת תפנית של חייו. האם המשבר הנוכחי "מדליק" מאורעות מעברו או שהקושי מתייחס אך ורק למקרה הנוכחי. האם הוא מגייס כוחות נפש בריאים ע"מ לתקוף את המצב או שהוא נכנע לו? האם קיימת סביבו תמיכה אוהדת ומסייעת באמת ולא רק בייעוץ שטחי חסר תועלת? ניתן לדמות את המשבר להתפרצות דלקת כלשהי בגוף הפיסי של האדם. במצב כזה מתעוררת המערכת החיסונית לפעולה מואצת יותר בכדי להחזיר את המערכות הגופניות לאיזון. משברי חיים דומים ל"דלקות" שמתפרצות ובמקרים שהאדם מתקשה להתמודד בהן לבדו יש לסייע ל"מערכת החיסונית הנפשית" שלו לשוב לאיזון.
אירועי חיים שעלולים לגרור למצוקות נפשיות ברורות: - משבר גיל ההתבגרות - קונפליקט בחיים הזוגיים - התפרצות מחלה קשה - משבר בלימודים - אהבה נכזבת - משברים בזהות המקצועית - פיטורין - שחיקה בעבודה - קשיים כלכליים חריפים - מחלה וירידה דרסטית בתפקוד הפיסי כיצד להיחלץ מן המשבר? אני מאמין כי כל אדם יכול לשלוט בחייו ולתעל אותם בכוון בו הוא חפץ – יכול להיות רק שעליו להתאמץ לשם כך... כדי להיחלץ עליך להפיק מעצמך יכולת עכשווית - דפוסי חשיבה חדשים, נחישות רבה ורצון כן לשינוי. יש הסבורים כי משברים מניעים את האדם לאתר את הכוחות האגורים בו ולהפעילם כחלק מהתפתחותו. איני בטוח שאכן זה כך ואיני בטוח אם מי שחווה משבר כואב ייהנה מן הרעיון שהוא הביא את ה"צרה" הזו על עצמו... אבל מי יודע? למשל: בתקופת הילדות אנו רואים כי הפעוטות "נלחמים" לעמוד על רגליהם בכוחות עצמם (תרתי משמע), ללכת לשירותים "לבד", ללמוד לקרוא כדי שיוכלו שאימא תעשה להם טובות ותתלונן שהיא עייפה... בתקופת ההתבגרות מתחוללים שינויים בכל המערכות התפקודיות של הפרט ולכן מתפרצות כל הסערות בבית שכל הורה לילדים בגיל זה יודע בדיוק למה הכוונה. הבן או הבת המתבגרים "זקוקים" למשברים הללו כדי לגבש דפוסים של אדם בוגר.
הטיפול הנפשי במשבר: בשונה ממשברים התפתחותיים שהם טבעיים ומובנים יחסית הרי שלפעמים אנו נאלצים להתמודד עם אירועים בלתי צפויים ופתאומיים הגורמים לסערות רגשיות. לעיתים מזומנות אלו מתרחשות כאשר האדם אינו מקשיב לעצמו, מתעלם מן האינטואיציה שלו ומגלה חוסר גמישות למתרחש סביבו. במקרים כאלה הוא עלול למצוא עצמו במצוקה ואז אוזר את כל כוחו ומנסה להיחלץ מן המיצר. לדוגמא: אדם שעבר אירוע לב ונזקק לאשפוז וטיפול ממושך - הוא סובל מכך, חש מתח תסכול וחרדה. הוא נעדר מעבודתו וחושש מפיטורין וגם לאחר השיבה הביתה הוא זקוק לטיפולי המשך ושיקום. עליו לשנות הרגלים מגונים כעישון, רביצה מול הטלוויזיה, לאכול "בריא" (שזו המכה הכי גדולה עבורו, אפילו יותר מסיגריות...) וכיו"ב. במידה והוא מתקשה להחליט על הדרך היעילה עבורו או "מפקשש" את הביצוע אזי שיפיק תועלת משיחות ממוקדות באופן אוהד, תומך אך גם בלתי מתפשר. אדם כזה נדרש להפעיל את כולו כדי לבחון את מצבו החדש ולהתמודד בצורה יעילה. זעם או כעס לא יסייעו לו. הוא חייב להסתגל לתנאים הקיימים, ללמוד לוותר מצד אחד אך גם להתמודד ולא להכנע מן הצד השני וכך לשפר את חייו. הוא יכול לבצע זאת ביתר קלות במידה וילווה בתמיכה הולמת שתסייע לו בניקוי המשקעים הרגשיים הקשורים ישירות למשבר אותו הוא עובר ומשקעים "נספחים" מן העבר המקשים עליו לראות בצורה ממוקדת ובהירה את מצבו הנוכחי. אם ינהג בהתאם ויתיצב באופן נחוש וברור מול ההתרחשויות, יתמודד עמן ביעילות ובישירות אזי סביר להניח כי יוכל להיחלץ מן המצוקה אליה נקלע. כך יוכל לזכות אף בשינויים עמוקים ובסיסיים בהתנהגותו ובאישיותו והמשבר אותו חווה לא יישאר מוקד של כישלון וסבל אלא יהיה מנוף לצמיחה אישית.
