מאמר: אינטואיציה
א. האינטואיציה בראי המחקר
בתרבותנו ההתייחסות לאינטואיציה עמומה ולא מחמיאה במיוחד. רבים רואים בה משהו מסתורי, בלתי מוסבר ולא מדויק. פרויד סבר כי "זו אילוזיה לצפות למשהו מן האינטואיציה." חוקרים אחדים מקדישים דפים רבים בכדי להוכיח שברירת החלטות על סמך אינטואיציה מתעלמת באופן שיטתי מחלקי אינפורמציה רבים ומובילה לקביעות שגויות.
התיאוריה המדעית הקוגניטיבית מניחה כי אנשים מעבדים אינפורמציה בשתי מערכות עצמאיות המתפקדות בנפרד אך גם נמצאות בקשר גומלין ביניהן. מערכת אחת (1) – מערכת מהירה המבוססת על תהליכים אוטומטיים, תקשורת אסוציאטיבית פעילות מתפשטת לכל אפשרות וכוון, יעילה מאד אך בלתי גמישה. המערכת השנייה (2) – איטית יותר, מבוססת על תהליכים מבוקרים וחוקים סימבוליים הנשענים על ההגיון. מערכת זו אינה יעילה יחסית אך מאד גמישה. הממצאים המחקריים מזהים את מע' 1 כקשורה לאינטואיציה ואת מע' 2 כקשורה לשיפוט רציונאלי.
לדוגמא : מה יותר מסוכן, לטוס או לנסוע במכונית? כאן ניתן מיד לזהות את פעולת שתי המערכות. לפי מערכת 1 הטיסה מפחידה, אנחנו באוויר ואנחנו לא ציפורים, יכול לקרות משהו ואז נתרסק. לפי מערכת 2 ניתן להיזכר בעובדה שכמעט כל אחד שמע כי בעצם יש פחות תאונות מטוסים מתאונות דרכים וע"כ אין שום צורך ואין כל עילה לחשוש מן הטיסה להבדיל מנסיעה על הכביש. למרות זאת ישנם הפועלים על סמך מערכת 1 ואחרים אשר חשים נוח דווקא עם מערכת 2.
מחקרים בשנים האחרונות מראים כי אנשים הרואים את האינטואיציה שלהם כחיובית נמצאים במתאם טוב יותר עם הערכה עצמית חיובית ולעומתם, אנשים בעלי דעה נמוכה או שלילית לגבי האינטואיציה שלהם בעלי הערכה עצמית נמוכה. מידת הביטחון בשיפוט אינטואיטיבי תלויה בחלקה בקלות או בקושי של "שליפת" אינפורמציה ולכן תרגול מערכת 1 חשוב ומסייע ל"התפתחות" האינטואיציה. אבל אם קיים קושי רב לקבל החלטה סביר להניח שהשיפוט האינטואיטיבי המהיר אינו מתאים ואפילו שגוי ועל כן מומלץ להפעיל את מע' 2.
מחקרים בתחום Social Cognitive Neuroscience בדקו את הקשר שבין אינטואיציה ללמידה מרומזת (Implicit learning). למידה זו הנה אותה למידה הגורמת לשינויים התנהגותיים שיטתיים ואדפטיביים ללא תובנה מודעת באשר לטבע החוקים הנמצאים בשימוש. זאת בשונה מלמידה מפורשת (Explicit Learning) הכוללת למידה סדרתית ומכוונת. דהיינו, למידה רציונאלית-הגיונית (הקשורה גם במע' 2). החוקרים מצאו דמיון בין למידה מרומזת לאינטואיציה ואף מיקום קרוב באותו איזור במוח (Basal Ganglia). נראה כי קיימים קשרים אמפיריים מוצקים בין פונקציות עצביות לתופעות אינטואיטיביות הכוללות תקשורת לא מילולית, התנסות רגשית ושימוש בשפה (קשרים כאלה נבדקו, בין היתר, בחולי פרקינסון מחלת הנטינגטון וחולי אמנסיה).
ב. אינטואיציה בהיבט הרוחני
שונה מכך היא האינטואיציה בהיבט הרוחני והנפשי. זו אינה מערכת אסוציאטיבית מהירה אותה מפעיל האדם ע"מ מנת "לזכות" ברווח כלשהו, חומרי או כספי ואפילו באהבתה של בת זוג. בהיבט הרוחני וה"בלתי מדעי" האינטואיציה הנה בעצם קולו הפנימי של האדם. זהו קולו הפנימי העמוק, הנגיש והקרוב לו ביותר אם רק יניח לו להתבטא ואם רק ידע כיצד להקשיב לו ללא חשש (ולפיכך שוב, התרגול חשוב ביותר).
האינטואיציה שתוארה קודם לכן הנה בעצם תכונה "ארצית-גשמית" המסייעת לנו בקבלת החלטות שונות ברמת התועלת החומרית והרגשית. יתכן שהיא נובעת מאותו מקור אינטואיטיבי פנימי בו אנו דנים כאן ויתכן שהיא נפרדת ממנו. מכל מקום אנו מדגישים בחלק זה את התהליך הפנימי המסייע לאדם לבטא את עצמו ולא "להרוויח" משהו. לבטא את עצמו בצורה הטובה ביותר (כל אחד ע"פ דרכו) בהתנהגותו במחשבותיו וברגשותיו. יש לשים לב כי המילה אינטואיציה משותפת לשני התחומים שתיארנו אך התהליכים המתוארים כאן שונים לגמרי וספק אם יש קשר ביניהן אם כי וודאי שישנה זיקה משותפת שלא נחקרה עד כה במתודה המדעית המקובלת.
האינטואיציה על פי תפיסה זו הנה הידיעה דרך החוויה, דרך ההוויה (being) ולא דרך הראש ( mind). ידיעה אוטומטית וספונטנית.
זהו מעין מכ"ם פנימי המנחה את תנועתנו במסלול החיים. אותו קול האומר לנו ברגע זה אם מלים אלו שאתה או את קוראים נכונות או לא.
יש אומרים כי האינטואיציה הנה אוזנו הרוחנית של האדם להקשיב למסר האלוהי (מה שזה לא יהיה...).
באופן "אינטואיטיבי" בחרתי לסיים בשיר המדגים זאת בצורה מדויקת ביותר מתוך "ספר הטאו של לאו-צה" (בתרגומו המופלא והאינטואיטיבי של נסים אמון):
בתרבותנו ההתייחסות לאינטואיציה עמומה ולא מחמיאה במיוחד. רבים רואים בה משהו מסתורי, בלתי מוסבר ולא מדויק. פרויד סבר כי "זו אילוזיה לצפות למשהו מן האינטואיציה." חוקרים אחדים מקדישים דפים רבים בכדי להוכיח שברירת החלטות על סמך אינטואיציה מתעלמת באופן שיטתי מחלקי אינפורמציה רבים ומובילה לקביעות שגויות.
התיאוריה המדעית הקוגניטיבית מניחה כי אנשים מעבדים אינפורמציה בשתי מערכות עצמאיות המתפקדות בנפרד אך גם נמצאות בקשר גומלין ביניהן. מערכת אחת (1) – מערכת מהירה המבוססת על תהליכים אוטומטיים, תקשורת אסוציאטיבית פעילות מתפשטת לכל אפשרות וכוון, יעילה מאד אך בלתי גמישה. המערכת השנייה (2) – איטית יותר, מבוססת על תהליכים מבוקרים וחוקים סימבוליים הנשענים על ההגיון. מערכת זו אינה יעילה יחסית אך מאד גמישה. הממצאים המחקריים מזהים את מע' 1 כקשורה לאינטואיציה ואת מע' 2 כקשורה לשיפוט רציונאלי.
לדוגמא : מה יותר מסוכן, לטוס או לנסוע במכונית? כאן ניתן מיד לזהות את פעולת שתי המערכות. לפי מערכת 1 הטיסה מפחידה, אנחנו באוויר ואנחנו לא ציפורים, יכול לקרות משהו ואז נתרסק. לפי מערכת 2 ניתן להיזכר בעובדה שכמעט כל אחד שמע כי בעצם יש פחות תאונות מטוסים מתאונות דרכים וע"כ אין שום צורך ואין כל עילה לחשוש מן הטיסה להבדיל מנסיעה על הכביש. למרות זאת ישנם הפועלים על סמך מערכת 1 ואחרים אשר חשים נוח דווקא עם מערכת 2.
מחקרים בשנים האחרונות מראים כי אנשים הרואים את האינטואיציה שלהם כחיובית נמצאים במתאם טוב יותר עם הערכה עצמית חיובית ולעומתם, אנשים בעלי דעה נמוכה או שלילית לגבי האינטואיציה שלהם בעלי הערכה עצמית נמוכה. מידת הביטחון בשיפוט אינטואיטיבי תלויה בחלקה בקלות או בקושי של "שליפת" אינפורמציה ולכן תרגול מערכת 1 חשוב ומסייע ל"התפתחות" האינטואיציה. אבל אם קיים קושי רב לקבל החלטה סביר להניח שהשיפוט האינטואיטיבי המהיר אינו מתאים ואפילו שגוי ועל כן מומלץ להפעיל את מע' 2.
מחקרים בתחום Social Cognitive Neuroscience בדקו את הקשר שבין אינטואיציה ללמידה מרומזת (Implicit learning). למידה זו הנה אותה למידה הגורמת לשינויים התנהגותיים שיטתיים ואדפטיביים ללא תובנה מודעת באשר לטבע החוקים הנמצאים בשימוש. זאת בשונה מלמידה מפורשת (Explicit Learning) הכוללת למידה סדרתית ומכוונת. דהיינו, למידה רציונאלית-הגיונית (הקשורה גם במע' 2). החוקרים מצאו דמיון בין למידה מרומזת לאינטואיציה ואף מיקום קרוב באותו איזור במוח (Basal Ganglia). נראה כי קיימים קשרים אמפיריים מוצקים בין פונקציות עצביות לתופעות אינטואיטיביות הכוללות תקשורת לא מילולית, התנסות רגשית ושימוש בשפה (קשרים כאלה נבדקו, בין היתר, בחולי פרקינסון מחלת הנטינגטון וחולי אמנסיה).
ב. אינטואיציה בהיבט הרוחני
שונה מכך היא האינטואיציה בהיבט הרוחני והנפשי. זו אינה מערכת אסוציאטיבית מהירה אותה מפעיל האדם ע"מ מנת "לזכות" ברווח כלשהו, חומרי או כספי ואפילו באהבתה של בת זוג. בהיבט הרוחני וה"בלתי מדעי" האינטואיציה הנה בעצם קולו הפנימי של האדם. זהו קולו הפנימי העמוק, הנגיש והקרוב לו ביותר אם רק יניח לו להתבטא ואם רק ידע כיצד להקשיב לו ללא חשש (ולפיכך שוב, התרגול חשוב ביותר).
האינטואיציה שתוארה קודם לכן הנה בעצם תכונה "ארצית-גשמית" המסייעת לנו בקבלת החלטות שונות ברמת התועלת החומרית והרגשית. יתכן שהיא נובעת מאותו מקור אינטואיטיבי פנימי בו אנו דנים כאן ויתכן שהיא נפרדת ממנו. מכל מקום אנו מדגישים בחלק זה את התהליך הפנימי המסייע לאדם לבטא את עצמו ולא "להרוויח" משהו. לבטא את עצמו בצורה הטובה ביותר (כל אחד ע"פ דרכו) בהתנהגותו במחשבותיו וברגשותיו. יש לשים לב כי המילה אינטואיציה משותפת לשני התחומים שתיארנו אך התהליכים המתוארים כאן שונים לגמרי וספק אם יש קשר ביניהן אם כי וודאי שישנה זיקה משותפת שלא נחקרה עד כה במתודה המדעית המקובלת.
האינטואיציה על פי תפיסה זו הנה הידיעה דרך החוויה, דרך ההוויה (being) ולא דרך הראש ( mind). ידיעה אוטומטית וספונטנית.
זהו מעין מכ"ם פנימי המנחה את תנועתנו במסלול החיים. אותו קול האומר לנו ברגע זה אם מלים אלו שאתה או את קוראים נכונות או לא.
יש אומרים כי האינטואיציה הנה אוזנו הרוחנית של האדם להקשיב למסר האלוהי (מה שזה לא יהיה...).
באופן "אינטואיטיבי" בחרתי לסיים בשיר המדגים זאת בצורה מדויקת ביותר מתוך "ספר הטאו של לאו-צה" (בתרגומו המופלא והאינטואיטיבי של נסים אמון):
