טיפול זוגי קשר זוגי ארוך שאינו מושא לקשיים וזעזועים כמעט ולא קיים בחברה השוויונית של היום. לשני בני הזוג זכויות וחובות דומים. חופשיות רבה יותר להתנהג כפי רצונם ולא ע"פ תכתיבים חברתיים כלשהם. לא אחת אני שומע גבר מתמרמר, "באף מערכת יחסים אחרת שיש לי, בעבודה בין חברים או בכל מקום, אני לא מגיב בצורה כה מזעזעת כמו בבית." או אשה האומרת, "אני יודעת שאני מתנהגת בצורה מכוערת אבל הוא פשוט מטריף לי את המוח." הקשר הזוגי הנו למעשה הקשר התובעני ביותר בו נתקל במשך כל חיינו. הוא הקשר אליו אנו גולשים בלי לדעת איך וכיצד יתנהל בהמשך. איננו יודעים כיצד נתפקד במערכת המשותפת הזו לאורך השנים ואיננו יכולים לחזות כיצד יגיב בן או בת הזוג כשנתבגר יותר. האם הקשר יהיה נהדר כמו שהיה תחילתו אולי יתחזק בהמשך ואולי יתרופף או יתרסק? למרות הקשיים, אני סבור שקשר הנישואין נחוץ לשני הצדדים. הוא נחוץ כי רק דרכו נחשפים גברים ונשים לחולשותיהם העמוקות ביותר ונדרשים לגדול ולצמוח כדי שהצד השני לא יחוש קורבן. הוא נחוץ כדי לסייע לכל אחד מבני הזוג להיות "מבוגר אחראי" ולא סתם ילד או ילדה "משוטטים" בעולם ללא כוון וללא מטרה. הוא נחוץ כדי ללמוד לחיות בצוותא בהרמוניה ובעזרה הדדית ואז אין מתוקים יותר מן הפירות שמערכת יחסים כזו מניבה! משום כל הקשיים והמחסומים בדרך לההרמוניה נזקקים בני זוג לעתים לעבור תהליך הבראתי. לפעמים טיפול זוגי בלתי נמנע מאחר ומערכת היחסים ביניהם עוברת זעזוע עמוק כתוצאה מתנודות מתנודות שונות בקשר המשותף שביניהם והם מתקשים לשקם אותו בכוחות עצמם. זו אינה בושה להודות שאינכם יכולים לעשות הכול בכוחות עצמכם. ההיפך הוא הנכון - המוכנות לשתף אדם שלישי בסודותיכם הכמוסים ביותר מהווה כוח שיקומי ומגדילה את הסיכוי להבראת הקשר.
נקודות המחלוקת בזוגיות נקודות המחלוקת והזעזוע נוגעות במגוון נושאים מן התחום הרגשי, המיני, המשפחתי, החברתי, הבריאותי, הדתי, הכלכלי וכיו"ב. בעיות נפוצות המביאות את שני בני הזוג לטיפול מתייחסות לתקשורת לקויה ביניהם, וויכוחים ומריבות כמעט על כל דבר, חוסר סיפוק רגשי מהקשר הזוגי, בגידה של אחד מבני הזוג או של שניהם, העדר הסכמה אודות מצבם הכלכלי הבעייתי ודרך ההתמודדות הנכונה, דעות סותרות ביחס לחינוך הילדים ועוד ועוד. בטיפול שלי איני מציע פתרון מן המוכן אלא מסייע לבני הזוג לזהות מדוע הם מתקשים להתמודד כיחידה אחת עם הבעיות מבלי להגיע למריבות חוזרות ונשנות, טריקת דלתות וצעקות. אני מאפשר להם לפתח ערוצי תקשורת והידברות קודם כל באופן שיוכלו להקשיב אחד לשני ובהמשך להסכים על דרך פעולה משותפת לפתרון הבעיות שביניהם בשלבים. לעתים ניתן להשיג רק פתרון חלקי או זמני עד שיהיו בשלים יותר לפתרון עמוק וכולל יותר. לדוגמה: בני זוג שהתלוננו על היעדר הרמוניה בתחום הרגשי והמיני. בשיחות עלה גם הקושי שיש להם עם בנם המתבגר. הם סיפרו על תלונות חוזרות וחסרות סבלנות מצד מוריו ומחנך הכיתה משום התנהגותו הפראית למרות שבבית התנהג כראוי. במהלך הטיפול התארגנו כיחידה מלוכדת ועניינית מול הבן ומול ביה"ס וכך פתרו את נקודות המחלוקת השונות בצורה משביעה רצון. הצלחה זו עודדה אותם וסייעה להם להמשיך ולברר באופן דומה גם את קשיי התקשורת ביניהם מבלי להסתיר דבר עד שסיימו בהצלחה את הטיפול.
באופן כללי לכל זוג יש משברים בחיים המשותפים (בגידה, מחלה, חינוך הילדים, שחיקה ועוד) – חשוב מאד להגיע לכך שהקושי ההדדי בו מדובר יהפוך ברור ומובן לבני הזוג כפי שהוא נראה מנקודות המבט הן של הגבר והן של האישה ולא רק מכוון צר אחד. כך ניתן להכיר את סיבותיו של המשבר ואת האופן בו הוא משפיע על היחסים הזוגיים. בני הזוג יוכלו למשל, להיווכח כיצד המשבר משקף חולשות או דפוסים מזיקים בקשר שלהם ולפעול על מנת לשנותם. לעתים נובע המשבר מאירוע חיצוני בלתי נמנע (למשל משבר כלכלי) אשר משבש את הזוגיות הקיימת ועל כן מצריך להבין את המצב, לעבד אותו ולהסתגל אליו.
תקשורות לקויות המונעות הרמוניה זוגית: כל זוג מפתח במהלך השנים את סוג התקשורת המאפיין אותם ומתוך כך הם מגיעים לתקשורת לקויה שאינה מאפשרת להם לפתור את בעיותיהם בכוחות עצמם. להלן שתי צורות תקשורות לקויות אופייניות: תקשורת מתחמקת– הכחשת קיומה של בעיה בכלל, חוסר תגובה לצד השני, העברת הנושא לעניינים אחרים, אמירות כלליות ומופשטות שאינן נכנסות לפרטי הקושי, ערפול והתבדחות צינית בנושא, פסימיות רבה מתוך תפיסה שאין סיכוי לשינוי כלשהו. לפעמים אחד מבני הזוג מסרב לשנות את התנהגותו אף שהוא מודה כי אינה נכונה, נמנע לברר מה קורה בשיחה פתוחה וישירה או להסכים לתהליך טיפולי {"מה אני פסיכי שאני צריך פסיכולוג?"). במקרים כאלה אני ממליץ לבעל או לאשה שבאים אלי לחפש ולמצוא את הדרך הנכונה והמתאימה ככל האפשר לשניהם ולא להיכנס למריבות מיותרות. לעתים ניתן למצוא דרכים עקיפות בכדי להביא את הצד השני לתפקוד משביע רצון מבלי "להלחם" בו ישירות. כך אפשר להציל את חיי הנישואין מבלי שבן או בת הזוג יגיעו לטיפול. ברור שהאפשרות הזוגית עדיפה אך לעתים אין ברירה... תקשורת ישירה ו"מלחמתית" – האשמות הדדיות, דחייה אחד של השני, מציאת פגמים בהתנהגותו של בן או בת הזוג, תחקור הצד השני מעמדה מאיימת ומציקה, ציניות, העלבות הדדיות, התנהגות לא ראויה ולא מכבדת, ביזוי וקללות הדדיות. המריבות הישירות הללו מתישות את שני בני הזוג, משפיעות בילדים החשופים לצעקות והעלבות. וויכוחים אינסופיים אל תוך הלילה פוגעים בשינה וכתוצאה מכך באיכות העבודה למחרת היום וכן הלאה. מובן שיש לשנות את שתי האסטרטגיות הלקויות הללו שאינן משרתות את העניין הזוגי ופוגעות בהתפתחותו של כל אחד מבני הזוג בנפרד. יש למצוא נתיב ראוי לתקשורת כנה ופתוחה תוך שיתוף פעולה מלא בין השניים. תקשורת כזו תתרחש רק דרך פיתוח הדדיות מלאה בראיית הקונפליקט ללא פירושים והערכות מיותרות, ללא תקיפה הדדית וללא יצירת סיבוכים חדשים כל הזמן. רק אם בני הזוג יבטאו רצון בוגר לשינוי, תמיכה הדדית וחיזוק התחומים המאחדים ביניהם, קבלת אחריות ונטילת יוזמה בכדי לצאת מן"הפלונטר" אליו נכנסו – כך יעלה הסיכוי להיחלץ מן המשבר ולפתוח "דף חדש", אבל באמת ובתמים. מטרות הטיפול הזוגי המטרה אולי החשובה ביותר בטיפול הזוגי היא לסייע לשניים להבין מה שורש הבעיות שפוגעות בזוגיות שלהם. הדגש הוא שאין אחד צודק יותר וכמו בכביש כך גם כאן - "בזוגיות אל תהייה צודק, הייה חכם." בטיפול נבחנים מרכיבים חשובים של הזוגיות כמו חיי המין, חברות משותפת, מחויבות הדדית, ציפיות לא מציאותיות או ציפיות שאינן ממומשות. גילוי ליקויי התקשורת ביחס לאותן ציפיות ותסכולים מאפשר מודעות אמתית ומשותפת לבעיות אשר מביאה לבניה מחדש של ערוץ להידברות והסכמה הדדית. באופן זה תתפתח בהמשך תשתית חדשה ואופטימית יותר של זוגיות שכשלה עד כה. בני זוג רבים חשים כי הם נעים במעגל ידוע ומוכר שבו בעיות בלתי פתורות מציקות לאחד או לשני בני הזוג. אבל מאחר והדברים נמשכים כך לאורך זמן רב הרי שלעתים כבר לא ניתן לדעת מה היה ואיך זה התחיל? לדוגמא: הבעל מתלונן בכעס כי אשתו משפילה אותו ואומרת שאינו טוב במיטה. היא מצידה אומרת כי הוא מעליב אותה באומרו שהיא לא מכבדת את אמו וגם מסרבת לבשל אוכל שהוא אוהב. במהלך הטיפול היא "מודה" שאמרה זאת רק כדי לפגוע בו ואינה מבשלת במיוחד מכיוון שהיא כועסת עליו. הוא הבין במהלך השיחות מדוע היא נמנעת מלכבד את אמו שחודרת לחייהם ללא טקט ומבקרת אותה בצורה חריפה וללא ביסוס מציאותי. מכאן הדרך להבראת הקשר היתה קצרה.
במסגרת הטיפול הזוגי עלינו לזהות יחד את נקודות המחלוקת העיקריות בקשר ולהסכים עליהן (גם אם בהתחלה בני הזוג חלוקים אפילו בראיית נקודות המחלוקת). לעתים קרובות בני הזוג סבורים כי התנהגותם הנה תגובה להתנהגות ה"מעצבנת" של הצד השני בעוד שהצד השני רואה את המצב בדיוק להפך. למשל, אישה מתלוננת כי בעלה אינו מחזר אחריה ומתלונן כל הזמן ולכן אין לה כל חשק לקיים עמו יחסי מין. הבעל מודה שאינו מחזר אחריה כלל ואינו נחמד אליה אבל זאת משום ששנים היא דוחה אותו ונמאס לו. הבנת הדינמיקה של האכזבה והפגיעות אצל שניהם מאפשרת מציאת פתרונות שונים למצב וליישומם הלכה למעשה. כך ניתן לשבור את "מעגל האיבה ההדדית" לטובת הבנה ושותפות דו-צדדיים.
לעתים קשיי התקשורת בין בני זוג נובעת מקושי ספציפי של אחד מהם. מתברר כי ההיסטוריה האישית שלו או שלה טעונים בירור. יכולים לעלות זיכרונות של בדידות או דחייה על ידי ההורים וקשיים אחרים ועל כן הוא או היא משליכים מועקות אלו לתוך חיי הנישואין שלהם. לכן במקרים מסוימים יש להעדיף לעבור לטיפול אינדיבידואלי בגבר או באשה ואח"כ לשוב ולהמשיך בטיפול הזוגי. ישנם אף מקרים שכבר אין יותר צורך בהמשך כזה משום שהקושי הזוגי נפתר כאשר נפתרו בעיותיו של היחיד.
